10/12/2017
לכבוד מכללת גל חיפה
קורס יישומי מחשב
למורה כרמית בר -כשרוצים לומר תודה ואין מילים עדיף פשוט לחרוג מן הכללים.
מדובר פה במורה רצינית שמלמדת בצורה מיוחדת .
רציתי לומר שהזמן ממש אינו מספיק , אבל למרות זאת היינו יחדיו ולמדנו.
היית מורה נפלאה ומאוד מנומסת עם חיוך רחב לכיתה .
המשיכי להיות מורה נפלאה בהערכה כבוד ואהבה .
ל"מכללת גל" :
ולמרצה כרמית
ברצוני להודות לכם על חודש ימים נפלא , בו הענקתם לי את הבסיס
ליישומי המחשב (רעננתם את זכרוני).
כמו כן להודות לאירית נציגת הביטוח לאומי , על פועלה המבורך בסיוע לאנשים
להתאקלם שוב במסגרות לימודים ועבודה, המפעל הזה הוא מפעל מבורך, עבודתכם ראויה לשבח.
לא נותר אלא לברך אתכם, שתצליחו בפועלכם.
בברכה
אלפסי יחיאל
אז ככה…
ערב אחד לפני מספר ימים, דמעו עיניי מרוב התרגשות לקראת תחילת הלימודים האקדמיים במכללת אחווה .
מי היה מאמין???? גם לא אני. לא האמנתי אף פעם שאתקבל למכללה אקדמית או בכלל אהיה מסוגלת ?!
בתאריך07/05/17 נכנסתי בפעם הראשונה למכללת גל שבאשדוד .
שובצתי לקבוצת "נתיב 4". לא הבנתי למה לי כל זה ומה אני עושה פה בכלל.
כולי מקובצת מרגישה כמו עכבר לכוד במלכודת, כועסת על כל העולם כולו.
אנשים מחייכים זה לזה ולא ברור לי למה. מה גורם להם לחייך ? הרי הכל אפור קהה ומעונן.
נכנסנו לכיתה והחלה הכרות ראשונית עם מרצי המכללה .
המחשבות שהיו לי אז : "למה אנשים הזרים האלו שואלים אותי כל מיני שאלות ? בטח לא כי באמת מעניין אותם או אכפת להם ממני! למה שמישהו בכלל ירצה לעזור לי?? להקשיב לי?? לאהוב אותי?? מי אני ??? אני כלום!! …
חשבתי אז, שלעולם לא אצליח כלום ושום דבר .
כעבור חצי שנה בלבד החיים שלי השתנו ללא הכר. ב 180 מעלות ! ממש כך !
היום אני יודעת ומסוגלת לאהוב,להכיל , להקשיב , להגשים חלומות , ללמוד , לתת ובעיקר אני יודעת מה זה – ביטחון עצמי .
כל זה לא היה , לו לא הייתי עוברת את הקורס "נתיב".
בזכות אותם "האנשים הזרים", כך קראתי להם בהתחלה, קיבלתי הזדמנות "לחשוב אחרת ".
במהלך כל הקורס לא וויתרו עליי. אהבו אותי באמת, הקשיבו לי בהקשבה מלאה, חיזקו אותי כשהייתי חלשה, חיבקו אותי כשהייתי עצובה, בכו יחד איתי כשבכיתי אני .
כל זה אותם האנשים המרצים היקרים,שבזכותם נעשה מהפך בחיי.
בזכותם קיבלתי משמעות לחיים שלי .
למרצים היקרים :
צ ל י ל ה
נעה
מיכל
אושרה
מרגריטה
ישי
תודה תודהתודה .
בבקשה על תפסיקו !!!
יש עוד אנשים שזקוקים לכם , ל "נתיב".
אנה כהן.
גאה להיות בוגרת קורס שיקום "נתיב 4" .
מכללת גל אשדוד .
בחנוכה 2004 הייתי עם משפחתי בבית,אכלנו, רקדנו והדלקנו את הנרות בחלון. פתאום שמענו צעקות בחוץ: צאו מכאן!!יהודים לכו מפה!! זאת לא המדינה שלכם!! זרקו אבנים על כל החלונות. אחרי זה חשבנו לעלות לישראל כי באמת ונצואלה לא הייתה המדינה שלנו, אנחנו שייכים לעם ישראל.
אבל להחליט לא היה קל. העבודה שלי, הרכוש שלנו, האהבה של המשפחה. לא קל…
בוונצואלה למדתי טכנולוגית מזון (סוג של כימיה) ועבדתי בחברה גדולה, ניהלתי את המעבדה וגם את המסעדות והייתיצריכה לטוס פעם בשבוע למקום אחר לבקר ולהדריך את העובדים בכל רחבי הארץ.
עזבנו הכל ועלינו למדינה שלנו. לא היה קל לבד, בלי משפחה, בלי שפה. אבל הייתה תקווה,כוח רצון ואהבה להמשיך קדימה, לעבוד, לתרום למדינה.
למדתי באולפן את הבסיס של השפה ועבדתי כעובדת ייצור ואריזה בכמה מפעלים. אפילו עבדתי בחלק מהעבודות במקצוע שלי. אבל אחרי שנתייםהתחלתי לסבול ממחלה שלקחה את כל הכוח שלי.הרגשתי עייפות נוראית,חולשה, סחרחורת כל הזמן, כאבים בכל הגוף, חוסר זיכרון ודיכאון. הרגשתי שלא היה לי כוח לעבוד במשרה מלאה.
הרגשתי מבולבלת עד שהיה לי קשה לחשוב ולדבר בעברית, והרבה יותר לכתוב. עבדתי בניקיון 4 שעות בלבד.אפילו כמה פעמים אמרו לי שאני יכולה לעבוד רק בניקיוןבגלל השפה.
אחרי הלידה השנייההמצב הרפואי שלי הידרדר, הדיכאון החמיר והיה לי קשה אפילו לקום ולהאכיל את הילדים שלי.
אחרי כמה חודשים קמתי אחרת. אבלהדיכאון נישאר. הרגשתי לבד בעולם מוזר, פחדתי, לא רציתי לדבר עברית, הרגשתי שלא יכולתי להשתבץ בשום מקום, היו לי הפרעות, פאניקה, בכיתי כל הזמן, לא יכולתי לדבר עם אלוקים. רציתי לרוץ ולהימלט מהמציאות, איך לצאת מהבור הזה?היה לי מאוד קשה לצאת מהמצב הזה.
נתנו לי את הזדמנות ללמוד בשיקום מקצועי ודחיתי זאת כמה פעמים עד שהגעתי לכאן למכללת גל.
למדתי במכינה לעברית. התחלתי להרגישבעולם אחר.התחלתי להבין יותר, לכתוב ולדבר עברית שוטפת. קראתי הרבה ורכשתי הרבה ידע עד שיכולתי אפילו לקראו עיתון ולהבין את החדשות מהטלוויזיה.
פה הרגשתי רגועה, התחלתי להסתגל, והתחלתי ללמוד הכשרהמקצועית בקורס משרדאות. למדתי את התוכנות במחשב, רכשתי ידע, ולאט לאט הערכה העצמית שלי גדלה. התמדתי, הייתי אופטימית והרגשתי שמחה. התחלתי ליהנות מהחיים. הכרתי חברים וחברות, שמעתי מוסיקה וצחקתי כמו שלא צחקתי הרבה שנים. השמחה הזאת נתנה לי אישור להתגבר על המחלות שלי!
הבנתי שאני יכולה ללמוד מקצוע אחר ולעסוק בו. ניצלתי את ההזדמנות להתחיל מחדש, הרגשתי כמו בת 18 שהתחילה לימודים באוניברסיטה.
היו רגעים של בלבול, לפעמים כמעט ויתרתי אבל תמיד היה לידי מורות, פסיכולוגיות, עו"ס, חברים וצוות מנהלי שאמרו לי שאני יכולה! שאני אצליח! שאני חכמה! כל הכבוד!!!!
אני זוכרת שהמורה האהובה שלי אמרה לי: תסתכלי בסביבה שלך ותראי שיש מקרים גרועים יותר משלך וזה היה נכון, ראיתי בחוץ והתחלתי לשקם את החיים שלי.
במסגרת הסטאג' אני עובדת בחברה מובילה בתחום הביטוח. החברה קיבלה אותי להתחיל לעבוד כעובדת מן המניין. אתמול ישבתי במשרד, היה לי ביטחון עצמי, הרגשתי שמחה, מועילה, חכמה, יפה ומאושרת. הפחד נגמר. תודה לאלוקים. יש לי כוח להמשיך קדימה.
אני רוצה להגיד לחברים שלי שיש לנו חיים! תחבקו את עצמכם, תלחמו, תחייכו, תטיילו, תלכו קדימה בלי לחזור לאחור,תסתכלו מסביב ותראו אם מישהויכול לעזור ולשתף את האהבה שלכם,תסתכלועל הפרטים היפים בחיים, תעשו את כל האפשרויות כדי להגשים את החלומות שלכם. שימו את הכנפיים ותתחילו לעוף!
תהילה היקרה !
רציתי להודות לך על ימים טובים, להודעות לך על כל אותם העידודים.
מתי הייתי צריכה היית לצידי, מעודדת, מדברת ולא מוותרת.
אני מרגישה שיש צורך בהמון מילים, אז תודה על הכל.
בעיקר על האמונה בי
את בשבילי ממש גלגל הצלה.
קשה לתאר את כל מה שעובר לי עכשיו בלב
נתת לי הרגשה שאני יכולה
יש לי רק מילה אחת להגיד לך והיא "תודה.."
באהבה ענקית – גלית קורן
12/12/2017
קורס "יישומי מחשב"
למורה :כרמית בר
לעו"ס :אירית
לעו"ס: יהודית
רציתי להודות לכם על קורס "יישומי מחשב".כשהגעתי חשבתי שאני יודעת קצת במחשבים אבל התברר לי , שאני בכלל לא יודעת ובמשך הקורס רכשתי ידע וגם הכרתי תוכנות שלא השתמשתי בהם בעבר.
אני מודה לכרמית על הסבלנות ועל היחס הטוב.
לעו"ס אירית :תודה רבה לך על ההסברים ועל החומר שלימדת אותי ועל ההסבר שהעברת לנו בקשר לקורות חיים.
לעו"ס יהודית .
אני מאוד מודה לך על האמון שנתת לי כשביקשת ממך ללמוד קורס מחשבים שגם האמנת בי אז אני מאוד מודה לך מכול הלב ומקווה שנמשיך בדרך הנכונה
ספאא פרעוני
10/12/17
אל: "מכללת גל"– כרמית ואירית
רציתי להגיד תודה על כל מה שלמדתי בקורס "יישומי מחשב".
בחיים לא חשבתי שאני אדע לעשות מצגות או טבלאות או אפילו לכתוב מכתב אבל בכל זאת הצלחתי וכל זה הודות למורה המדהימה כרמית אז תודה לך כרמית על הסבלנות , על ההקשבה ועל המקצועיות.
תודה לאירית שלימדה אותי איך לכתוב קורות חיים ואיך לגשת לראיון עבודה.
ותודה לרותי קרייג מביטוח לאומי שהפנתה אותי לקורס הזה למרות שבהתחלה פקפקתי בעצמי.
תודה מכללת גל
שרי ברק
לילנה
…תודה על כל העזרה ברגעים קשים
על תחושבת החום והביטחון שהענת מבפנים
עת התמיכה והייעוץ המתמיד
שיהיו משמעותיים בחיי בעתיד
תודה על החוכמה ששאבתי ממך
ההקשה , הנתינה וטוב ליבך
המשיכה להיות "מורה לחיים" כפי שהנך
ודעי שהרבה מההצלחות היפות שלי, הן בזכותך.
ריבה – קוקס עובדי השמה , יולי 2011
